הארכיטקטורה הסינית הקדומה, נגלת לעין המטייל בסין בכל אשר יפנה, הרבה מבנים מתקופות קדומות נשתמרו כמו גם מספר מבנים בעלי חשיבות מיוחדת שוחזרו בעקבות הרס (מקדש השמים, גני yu) המאמר מאפשר למתעניין הצצה על קצה המזלג אל מאחורי הקלעים של העקרונות שהנחו את המתכננים הסינים בעבר, בכל הכרוך בהנדסת המבנים ועיצובם.
על חמישה דברים היקום עומד(1)
הצבעים של ארמון הקיסרים ב"עיר האסורה" בבייג'ינג משקפים את האמונה שכל מכלול הדברים ביקום מבוססים על חמישה אלמנטים: מתכת, עץ, מים, אש ואדמה
אנשי סין העתיקה גילו חוק אשר קובע את יחסי הגומלין בין כל הדברים בעולם ואת הסדר הנעלם שלהם. למרות שעל פני השטח הדברים נראים מורכבים מאוד וחסרי סדר, למעשה הם קשורים זה בזה ביחסי גומלין, ומאורגנים בצורה סדורה ביותר. החוק שנמצא בבסיס כל הדברים שבעולם נודע כ"תיאוריית חמשת האלמנטים". מתכת, עץ, מים, אש ואדמה, הם היסודות המרכיבים את כל הדברים ביקום. למעשה, תיאוריית חמשת האלמנטים מתפרסת אף הרבה מעבר לכך. בעזרתה יכלו אנשי סין העתיקה להסביר את מערכות היחסים ההדדיות שבין השמים, הארץ והאדם.
בבסיס תיאורית חמשת האלמנטים עומד הטיעון שכל הדברים בעולם נוצרים ומרוסנים באופן הדדי. מתוך כך נובעת הבנה לגבי הסדר הפנימי הקיים בתופעות כגון צמיחה ומוות וגם ארבע עונות השנה. תיאוריה זו רואה את האדם כחלק בלתי נפרד מהטבע. לפיכך, אין כל טעם להתבונן באדם מבלי להתבונן בסביבתו הטבעית, ולהפך.
חמשת האלמנטים בצבעים, בכיווני השמים ובעונות השנה
לכל אחד מחמשת האלמנטים משויכים אברי גוף פנימיים, אברי חישה, רגש מסוים, צבע, טעם וריח, וכל יסוד מקושר לאחד מכיווני השמים ולעונת שנה מסוימת.
ליסוד העץ שייך הכיוון מזרח, עונת האביב והצבע הירוק. הוא מקושר לצמיחה ולהתעוררות. לפיכך, הוא מקדם צמיחה מתונה, בדומה לשמש הזורחת במזרח. הכיוון דרום, הקיץ, והצבע האדום משויכים ליסוד האש, לפיכך הוא מתקשר ללהבה מתלקחת ולשגשוג, בדומה לשעת הצהריים כאשר השמש נמצאת במרכז השמים.
ליסוד המתכת משויך המערב, עונת השלכת, והצבע הלבן. הוא מתקשר עם קרירות ועזובה, בדומה לשעת הערב, כאשר השמש שוקעת במערב.
יסוד המים קשור עם כיוון צפון, עונת החורף והצבע השחור. הוא מתקשר עם צמרמורת במורד הגב, מזג אוויר קר, אדמה קפואה ולילות ארוכים בצפון. ליסוד האדמה משויך כיוון מרכז, אמצע הקיץ והצבע הצהוב. הוא מתקשר לפריון ולדרגה מתונה של בשלות.
חמשת האלמנטים באדריכלות העתיקה
כאשר תכננו בניינים בסין העתיקה, ובעיקר מכלול אדריכלי גדול כמו ארמון קיסרי, ביססו אותו, באופן כללי, על תיאוריית חמשת האלמנטים. העיר האסורה, שהיא הארמון הקיסרי של שושלות מינג וצ'ינג, היא דוגמה מובהקת לארכיטקטורה המבוססת על תיאוריית חמשת האלמנטים.
בארמונות המלכותיים השתמשו אך ורק בצבעי ירוק, צהוב ואדום בשל הקבלתם למושגים של צמיחה, שגשוג ופריון.
הבחירה בצבעים אלו מקדימה במאות שנים את תאוריית הצבעים של גתה ו"גלגל הצבעים" של שברל (שמיקם את הצבע הכחול במקום הירוק) הדנה בנושא של שימוש והדגשת צבעים.
בעיר האסורה כיסו רעפים ירוקים את גגות הארמונות המזרחיים בתקופת היווסדה של שושלת מינג. רק בתקופת הקיסר ג'יא-ג'ינג (1522-1566 לספירה) משושלת מינג הוחלפו הרעפים הירוקים בצהובים. מעמדו המכובד של שלטון מלכותי המתרחב לכל הכיוונים הוצג כך לראווה באמצעות הצבע הצהוב, המרמז על מעמד עליון ועל עוצמה רבה. הקיסרים ניכסו לעצמם את הצבע הצהוב ואסרו על השימוש בו למעט לעצמם.
הירוק, השייך ליסוד העץ ולעונת האביב מתאים לייצג בני נוער נמרצים. לכן, ארמון נסיך הכתר כונה בשם "הארמון המזרחי", והיו לו רעפים ירוקים.
הצבע האדום, המקושר ליסוד האש, מתקשר לשגשוג, ליושר ולצדק. לכן, חומות העיר האסורה ועמודי התווך של הארמונות נצבעו באדום. ואילו, לספריה הקיסרית של וון-יואן גה, המכילה אוספים רבים ויקרי ערך של ספרים, היו רעפים שחורים וקירות שחורים. הצבע השחור משויך ליסוד המים ולעונת החורף, עונת השימור והאחסון.
מיקומו של שער טיאננמן ושל הגן הקיסרי, בקצה הצפוני של הציר המרכזי של העיר האסורה, מתקשר ליסוד המים. לכן, קירותיו נצבעו בשחור כדי לשמור על הרמוניה עם הכיוון הטבעי. סיבה נוספת לצבע השחור בשער טיאניימן היא שיסוד המים מדכא את יסוד האש.
הצבע הצהוב מקושר עם יסוד האדמה וכיוון המרכז. כיוון המרכז מסמל כוח עליון, מפני שמהמרכז ניתן לצפות בכל הכיוונים. לכן, הצבע הצהוב נשמר רק עבור הקיסרים. גגות הארמונות הקיסריים כוסו ברעפים צהובים. הארמונות נצבעו בעיקר בצהוב, וקושטו ברדידי זהב אמיתיים.
הקו המנחה מבנים סינים הנו העיקרון של איזון וסימטריה. בנייני משרדים, מגורים, מקדשים וארמונות, הכל על פי העיקרון כי המבנה העיקרי הוא ציר.מבנים נוספים, הממוקמים ביחד כמו כנפיים בכל צד, זהים בצורה ובגודל. ראוי לציון במיוחד הנה חלוקת השטח ופריסת המבנים בעיר האסורה. המערך הכולל הנו סימטרי כאשר המספר 9 עובר כחוט השני הן בחלוקת המבנים בסקציות השונות והן בפרטים כמו מספר המדרגות, מספר הצלמיות ועוד. חלוקת החלל הפנימי משקף ערכים אתניים וחברתיים. לדוגמה, בניין מגורים מסורתי, מקצה מקום לבני המשפחה בהתאם לההיררכיה שלהם.
רוב העקרונות של הארכיטקטורה הסינית נטבעו בתקופת שושלת שאנג. בהתבסס על תיעוד היסטורי אמין מהתקופה המוקדמת של התרבות הסינית 1000-1700 לפנה"ס. בארכיטקטורה סינית, בניגוד למבנים האירופאים בימי הביניים, המבנים נמוכים יותר, תוך שמירה על תצורה המתמזגת אל תוך האדמה. חפירה עמוקה, או מבנה גבוה מדי, נתפסים כמתכון לביש מזל. מחמת אמונתם בתקופה זו הגורסת שממדים קיצוניים מטרידים את הרוחות המצויות באדמה ובשמים. ככלל, הפילוסופיה הטאואיסטית שצמחה מאוחר יותר דוגלת בזרימה עם הטבע ובהסתייגות מכל מצבי קיצון "אם כולם מסכימים שהיפה הוא יפה, זה מכוער". אחד האלמנטים המרכזים שהכתיב את הסגנון הארכיטקטוני דאז נעוץ באמונה שרוחות הרפאים נעות בקווים ישרים (כך גם בבודהיזם שהתפתח מאוחר יותר) לפיכך גובה הבנין אסור לו שיעבור 99 מטר על מנת לא לעמוד בדרכם של הרוחות. בכל כניסה ישנו מפתן זקוף, כשלושים סנטימטר גובהו. תפקיד המפתן לבלום את הרוחות הרעות השוכנות בתחתית ולהתיזם חזרה כלעומת שבאו. לחליפין בעבור אותו הצורך, ניתן למצוא מבנים עם קיר שלם בנוי לפני פתח הכניסה לבית, תפקידו למנוע את כניסת השדים כאמור בדומה למחסות כנגד הפצצה. חריג לסייג הגובה התקיים לגבי פגודות ומקדשים.
מחמת קצב העיור המוגבר במאה הקודמת וזו הנוכחית ומחמת מספר האוכלוסין הגדול שיש לשכן, התמסמסו עקרונות אלו כלא היו.
התבוננות בגגות המבנים עצמם מלמדת אף היא על אמונתם ב"קו הישר" של רוחות הרפאים והמשמעות העמוקה שהאדריכלים יחסו לחלק זה של המבנה. מבנה הגג הנו קשתי מקוער בעל גאומטריה מורכבת עם רעפים מאריחי קרמיקה מזוגגים זאת על מנת להסיט את השדים מנתיבם אל מחוץ למבנה. בארצות המזרח בכלל ניתן למצוא בגגות, "שיפודים" לצורך בלימת הרוחות הרעות. בעיר האסורה, מוצבות על הקרנות הללו דמויות אגדתיות, בלתי אנושיות. הללו הנם צלמיות של בניו של הדרקון. מספר הדמויות המעוצבות על הקרן מעיד על דרגת חשיבותו של הבניין. על מבנה השרותים ישנן שלשה דמויות ועל הארמון הקיסרי יש תשעה (על פי האגדה לדרקון 9 בנים). מחמת המיפתח הגדול של הגג, הבולט כזיז מעבר לקו המיתאר של המבנה, נוצר צורך לתמוך את הקצוות בשורת עמודים נוספת.
האדריכלות הטאואיסטית, הקונפיוציסטית והבודהיסטית בסין, זהה לכל הזרמים. כל האסכולות שמרו על מבנה בסיסי דומה. מבנים חילוניים כמבני מגורים או מתחמים ממשלתים ובמקביל מוסדות דת כמו מקדשים ופגודות, הוקמו בהתאם לאותם העקרונות. מבנה הניצב על במה מוגבהת, מערכת עמודים וסוגרי עץ המונחים על יסודות אבן ותומכים את משקל גג הרעפים הכבד. הקירות עשויים מחומר בעל משקל קטן. למבנה ישנה כניסה אחת בלבד הממוקמת בצידו הדרומי. הקיר הצפוני היה על פי רוב יותר עבה לצורך הגנה מפגעי מזג אוויר. הסינים נהגו לצייר על גבי הקירות לצרכים דקורטיבים ועשו שימוש בצבעים מסורתיים של אדום וירוק (הצהוב כאמור היה מותר בשימוש רק לקיסרים). בזמן שושלת טאנג במאה העשירית היה קיים פתגם, "הקירות עשויים ליפול, אבל הגג לא יקרוס."
הסינים אוחזים בבכורה עולמית מבחינת המצאותיהם הקונסטרוקטיביות. שתי דוגמאות לכך. "הקשת הרומית" המצאת הקשת הרומית היוותה נדבך חשוב בכל הקשור ליכולת הנדסת המבנים בקיסרות הרומית. הסינים השתמשו באלמנט הקשת הרבה לפניהם ונתן למצוא בחומה הסינית דוגמאות רבות לשימוש שעשו הסינים באלמנט זה.
דוגמא נוספת הנה המצאת הcorbel שהנו המשולש התומך בין מבנה אנכי לקורה או משטח אופקי. כל מדף וכל קורה כיום עושה שימוש במרכיב זה המוכר לכולם. במקור האלמנט הומצא על ידי הסינים ותקופה ארוכה הווה אחד ממאפייני ארכיטקטורה זו
שימוש נרחב בטכניקה זו ובתחכום הנדסי, התפתח בימי שושלת האן (כ 200 לפנה"ס) ואפשר הקמת מבנים רב קומתיים כמו גם שימוש בגמלונים
ככלל העיקרון העתיק של היין וה-יינג המציין צמדים כמו טוב ורע, למעלה למטה וכדומה, משמש כאחד המוטיבים המרכזיים בארכיטקטורה הסינית. דמויות, פסלים וקישוטים תמיד יבואו בצמדים.
(1) epochtimes.co.il/news/content/view/8560/89/
הכותב הנו מדריך טיולים לסין
